כהן נ' אתרים ירוקים בע"מ

פסק דין

1. הנתבעת גררה את מכוניתו של התובע ולטענת התובע, היות ולרכב מרכב נמוך, גרמה הנתבעת נזק לרכב בעת הגרירה – נזק שהינו מעיכת דוד (אגזוז), מכות פח ומעיכות.

הנזק שנגרם לרכב התובע הוא בסכום של 9,956 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי בסך 7,956 ₪ וכן פיצוי בעד עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה בסך 2,000 ₪.

מאחר והנתבעת לא נענתה לדרישותיו לשלם לו את נזקיו, הגיש התובע תביעה זו, לחייב הנתבעת לשלם לו את הסך הנ"ל.

2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע, בהעלותה את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) ביום 24.10.12 פנה התובע אל הנתבעת ועל סמך פנייה זו ועל סמך הודעת התובע, שהוא נאלץ להחליף את דוד הפליטה והאגזוז של הרכב, התבקש התובע להעביר לנתבעת את התמונות בגין אותה פגיעה וכן את חשבונית התיקון.

בתאריך 11.12.12 התקבל מכתב התובע ובפעם ראשונה מזכיר התובע שיש מעיכת פח בשני צידי הדלתות.

ב) התובע הוזמן למרכז הלוגיסטי על מנת לבדוק תלונתו ולפנים משורת הדין ומבלי להודות בכל חבות, הייתה מוכנה הנתבעת לפצות את התובע בסכום של החלפת דוד אמצעי על פי חשבונית תיקון.

(ראה מכתב מיום 27.12.12 אשר צורף לכתב ההגנה – כנספח 2).

ג) התובע סרב מספר פעמים, אך לבסוף התרצה והגיע למרכז הלוגיסטי ולאחר שהרכב הועלה לבדיקה על מגבה ולאחר שנעשתה בדיקה מקצועית ומעמיקה, לא נצפתה פגיעה בצינורות האגזוז ובאשר לנזק בשני צידי הדלתות – הוסבר לתובע שלא קיימת אפשרות שנזק זה נגרם במהלך ו/או בעקבות הגרירה.

למרות טענה זו, התייחסה הנתבעת במכתב מיום 10.1.13 לנזק בדלתות וביקשה לפצות את התובע בסך של 585 ₪ בהתאם לחשבונית תיקון. (ראה מכתב מיום זה המצורף לכתב ההגנה- כנספח 5 וגם לכתב התביעה).

3. מכתב ההגנה, שהגישה הנתבעת עולה, בין היתר, שהנתבעת הייתה מוכנה לפצות את התובע בסך של 585 ₪, אך הסכום המוצע אינו עונה על סכום הנזק הממשי אותו תבע התובע בתביעה זו ולכן, השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בתיק זה היא, האם אכן הנזק הנתבע על ידי התובע – הוא הנזק שנגרם כתוצאה מהגרירה.

לאחר שבחנתי את הטענות, כפי שהובאו בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים בבית המשפט ולאחר שעיינתי גם בחומר הראיות הנוסף, אני מחליט לקבל התביעה בחלקה – זאת בהסתמך על הנימוקים הבאים:

א. א) אין חולק בין הצדדים על כך, שהנתבעת היא זו אשר גררה את רכב התובע, כתוצאה מכך שחנה במקום אסור והועבר למגרש חניה ושחרורים של רכבים, ברם הנתבעת מכחישה את הטענה, שהנזק בדלתות נגרם כתוצאה מהגרירה.

ב) עם שחרור הרכב מהגרירה ותוך כדי נסיעה, שמע התובע רעש מהאגזוז. התובע מדגיש תחילה את הפגיעה באגזוז וגם בעל המוסך אמר לו שהאגזוז והדוד של האגזוז נפגעו ורק בהמשך אומר התובע, שראה גם מעיכות מתחת לשתי הדלתות: "מעיכה בסוף הדלת בצד אחד וגם מעיכה בסוף הדלת בצד שני" וממשיך התובע ומעיד, שבהמשך לכך, שוחחה רעייתו של התובע עם פקידות הנתבעת ובהמשך לכך:" שלחנו להם מכתב רשום עם הנזק והדו"ח של השמאי". (ראה עדות התובע בעמ' 1 לפ', ש' 16- 21 וש' 25- 26).

ג) התובע כלל לא הוכיח פגיעה בחלקן התחתון של הדלתות וגם אם הייתה מעיכה כזאת – לא הוכיח התובע הקשר בין מעיכות אלו ובין הגרירה.

מר נחום פרנקל, נציג הנתבעת, (להלן: "מר פרנקל") הסביר לבית המשפט, כי צורת הרמת הרכב אינה מאפשרת פגיעה בחלק התחתון של הדלתות ואף הציג תמונה, על מנת להמחיש את ההכנות הנעשות לשם הרמת הרכב (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 9- 12 וראה תמונות נ/1, נ/2 וראה גם האמור בש' 13- 16).

התובע דיבר על חוות דעת שמאי, אך חוות דעת כזאת לא הומצאה לבית המשפט וגם לא צורפה לכתב התביעה.

כל שצירף התובע לכתב התביעה היא הצעת מחיר על עלות תיקון, אך גם בהצעה זו אין התייחסות שהסכום המוצע לתיקון, כולל בחובו גם תיקון מעיכות בשתי דלתות, אלא רשום באופן כללי: עבודות פחחות, עבודות צבע והצורך בהחלפת דוד אמצעי אחורי בעלות של 3.450 ₪.

ב. מעדותו של התובע עולה, שהוא הרכיב באופן זמני את האגזוז, ברם במהלך הדיון הגיש התובע חשבונית מיום 30.5.13 הכוללת עבודות בסכום של 6,334 ₪, אך גם מחשבונית זו לא עולה תיקון נזק בדלת זו או אחרת ומעניין לציין, שבחשבונית זו מופיע שיפוץ מגן אחורי, קליפסים למגן אחורי, כאשר התובע לא טען כלל לנזקים כאלה שנגרמו כתוצאה מהגרירה. (ראה ת/2).